דיקור – הדיקור ברפואה יפנית נעשה באמצעות מחטים מאוד עדינות, לעומת הרפואה הסינית בה המחטים עבות יותר והמטפל מבצע סימולציה על מנת להשיג צ'י. עובי המחט, צורת הדיקור השטחית והחדרה באמצעות מוליך אינן גורמות לכאב, ולכן הדיקור היפני מתאים גם לתינוקות ואנשים הרגישים לכאב. בנקודות דיקור קיימת מוליכות חשמלית גבוהה יותר מאשר באזורים אחרים בגוף. מחקרים רבים נעשו בתחום הדיקור בשני העשורים האחרונים. חלק מהמחקרים מראים שבעת הדיקור יש שחרור של אנדורפינים המכונים גם 'הורמונים נוגדי סטרס', מחקרים אחרים טוענים שהיות והכאב מועבר למוח דרך מערכת העצבים המרכזית בעמוד השדרה יש גם דרך להפסיק את הכאב על ידי 'חסימת' מעבר המידע מעמוד השדרה למוח. לפי תיאוריה זו המכונה תיאוריית השערים (Gate Control Theory) החדרה של מחט דיקור או לחיצה באזורים שונים יכולה 'לסגור את השער' ובכך להפחית מעוצמת הכאב. האנדורפינים אף הם יכולים לחסום את 'מעברי הכאב' על ידי סגירה של שערים אלה. בנוסף דיקור גורם להרגעת מערכת העצבים הסימפתטית (מערכת העצבים המופעלת במצבי סטרס, סכנה) ובכך מאפשר לגוף להיות במצב של רגיעה בו יכולות הריפוי וההחלמה של הגוף במיטבן.

אבחון – שיטת האבחון היפנית נעשית באמצעות אבחון בטן (Hara), המטפל לוחץ בעדינות באזורים שונים ומסמן לעצמו את הנקודות הרגישות, מטרת הטיפול להוריד רגישות מהמקומות שנמצאו כרגישים, בדרך זו יודע המטפל שהצליח להשיג את מטרתו. אבחנת הבטן היא גם שיטה שמערבת את המטופל בטיפול, היות והוא נותן פידבק בזמן אמת.

מוקסה – המוקסה היא צמח הלענה, שעבר תהליך עיבוד ומשמש ברפואה היפנית כחלק מתהליך הטיפול. קיימת מוקסה ישירה על הגוף ומוקסה על מחט (קיוטושין). במוקסה הישירה המטפל ממולל את הצמח ויוצר גרגרים קטנים אותם מניחים על הגוף, כאשר בין הגוף למוקסה מורחים משחה מגנה. את המוקסה מדליקים באמצעות מקלון. תהליך זה מתבצע מספר פעמים בכמה נקודות על גבי הגוף. המוקסה הישירה מאוד אפקטיבית, משום שהיא מעלה את רמת כדוריות הדם הלבנות מחזקת את המערכת החיסונית ומגבירה את אפקטיביות הדיקור. טכניקה נוספת היא מוקסה על מחט, המוקסה מחממת את המחט ומחדירה את החום לגוף עוזרת לבעיות שריר ושלד, בנוסף החום של המוקסה גורם לגוף להפריש חומרים נוגדי דלקת.

צמחי מרפא – גם צמחי המרפא היפנים מתבססים על הידע והעקרונות של רפואת הצמחים הסינית, אך במשך השנים פיתחו היפנים שיטה משלהם. המילה קמפו מורכבת מהצירוף של Kan,  על שם שושלת ה- Han ו-Po, שמשמעותו דרך או שיטה. הממשלה היפנית עודדה את החקלאים לגדל צמחי מרפא, וחוקקה חוקים שנועדו לשמור על איכות גידולם ועל שמירתם של הצמחים כך שיהיו בטוחים לשימוש. בשנת 1967 אישר משרד הבריאות היפני והכניס לסל התרופות הרשמי 4 פורמולות של קמפו. ב- 1976 אושרו לשימוש והוכנסו לסל התרופות 82 פורמולות. כיום, יש כבר כ-148 פורמולות המאושרות לשימוש ומשמשות כחלק מסל התרופות הלאומי ביפן. קמפו הוא חלק ממערכת הבריאות היפנית ומשמש שימוש נרחב את אוכלוסייתה.

כבלים – ד"ר מנקה שהיה רופא יפני, פיתח ב 1940 משאבת יונים הנקראת Ion pumping. בזמן מלחמת העולם השתמשו בפצצות זרחן שגרמו לכוויות, ד"ר מנקה שהתמחה בכוויות, חקר את מבנה הרקמה, דבר ראשון רצה לנטרל את הכאב, הוא הבין שברקמה יש מטען חיובי, עודף. ורצה לסלק אותו הוא הניח יריעות בדיל חיבר לגנרטור והצליח ! הכאב פסק תוך דקות, ותוך כמה ימים הכוייה החלימה, כוון שלא היה לו גנרטור לכל החולים עם הזמן הוא שכלל את השיטה, היום יש לנו כבלים עם דיודה בצד אחד. לד"ר מנקה לקח שנים רבות למצוא את הנקודות הדיקור שיש לחבר להן את הכבלים על עבודתו זכה בפרס ופתח בית חולים על חשבון המדינה. לאחר שהצליח, הרחיב ד"ר מַנקה את השימוש במשאבת היונים לשימוש במגוון נרחב של בעיות.

תזונה – התזונה היא אחד מענפי הטיפול ברפואה הסינית והיפנית, היא אמצעי חשוב למניעת מחלות ולשמירה על איזון והרמוניה בגוף. לכל מזון מיוחסת אנרגיה משלו. ישנם מזונות שלהם אנרגיה מחממת והם יוצרים חום בגוף, וההפך לגבי מזונות מקררים. גם הטעמים מיוחסים למזונות: טעם מתוק, מר, חמוץ, מלוח, חריף. הטעמים משפיעים על האיברים הפנימיים ויש להם יכולת לגרום לתהליכים בגוף. למזון יש גם כיוון אנרגטי אותו לוקחים בחשבון בזמן בחירת תפריט למטופל.כמובן שיש גם התייחסות לגיל המטופל האם מדובר בתינוק או ילד או באדם מבוגר. המטפל מתאים את המזון למטופל, בהתאם לאבחון שבוצע, ולאופי והטיפוס של המטופל.